סן מרינו היא מדינה קטנה הטוענת לכתר "הרפובליקה הכי עתיקה בעולם". היא ממוקמת על מורדות הר טיטאנו, בצד הים האדריאטי של מרכז איטליה והיא מוקפת מכל עבר באיטליה. זוהי המדינה העצמאית הקטנה ביותר באירופה אחרי הוותיקן ומונקו.
המדריך למטייל בסן מרינו:
גיאוגרפיה
לסן מרינו יש צורה של כעין משולש והאורך המקסימלי של שטחה הוא רק 13 ק"מ מצפון מזרח לדרום מערב. חוצים אותו הנחלים מראנו ואוסה שזורמים לים האדריאטי. נחל סן מרינו, נשפך לנהר המרצ'יה. הנוף כאן נשלט על ידי מסת אבן הגיר העצומה והמרכזית של הר טיטאנו (כמעט 740 מטרים.
בדרום-מערב יש גבעות אבל החלק הצפון-מזרחי משתפל בעדינות כלפי מישור רומנה והחוף האדריאטי. ניתן לראות את הצללית של הר טיטאנו, עם שלוש פסגותיו המוכתרות על ידי ביצורים משולשים עתיקים, מקילומטרים רבים. בשנת 2008 הוגדרו הר טיטאנו והמרכז ההיסטורי של סן מרינו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
מזג אויר
האקלים בסן מרינו מתון, אך חודשי הקיץ חמים למדי עם טמפרטורות מקסימליות שחוצות לא פעם את קו ה-30 מעלות צלזיוס, בעוד שבחורף הטמפרטורות יורדות לאזור ה-7 מעלות צלזיוס ולעיתים אף מתקרבות לאפס. כמות המשקעים השנתית נעה בין 560 מ"מ ל-800 מ"מ.
הצמחייה אופיינית לאזור הים תיכוני, עם שינויים עקב גובה, וכוללת זית, אורן, אלון, אפר, צפצפה, אשוח ובוקיצה, כמו גם מיני עשבים ופרחים רבים. מלבד חיות בית וחצר, נמצאים שומות, קיפודים, שועלים, גיריות, מרטנים, סמורים וארנבות. ציפורים ילידים וציפורי מעבר יש בשפע.
אוכלוסייה
למרות שיש שרידי נוכחות אנושית מהתקופה הפרהיסטורית והרומית, ידוע כי הר טיטאנו ומורדותיו אוכלסו בוודאות, רק לאחר הגעתם של מרינוס הקדוש ומאמיניו לאיזור.
אזרחי סן מרינו, או המרינזים, מהווים יותר מארבע חמישיות מאוכלוסיית המדינה, כאשר האיטלקים מהווים את רוב השאר. אלפי מרינזים מתגוררים בחו"ל, בעיקר באיטליה, ארצות הברית, צרפת וארגנטינה.
כמעט תשע עשיריות מאזרחי סן מרינו הם רומאים קתולים, אם כי אין למדינה דת רשמית. השפה הרשמית כאן היא איטלקית.
מכיוון שחציבה בת מאות שנים מיצתה את כל האבן על הר טיטאנו, נשארה האדמה באיזור המדינה כמעט ללא משאבים.
החשמל מועבר דרך רשת החשמל האיטלקית, שותפת הסחר העיקרית של סן מרינו.
המשאבים העיקריים של המדינה הם תעשייה, תיירות, מסחר, חקלאות ומלאכה. מייצרים כאן מוצרי אלקטרוניקה, צבע, קוסמטיקה, קרמיקה, תכשיטים ובגדים. מוצרי קרמיקה וברזל יצוק, כמו גם ריהוט מודרני ורבייה, הם בין מוצרי האומנות המסורתיים של סן מרינו. הדפסה עדינה, במיוחד של בולי דואר, הם גם מקור קבוע להכנסות. בשנת 2002 החליפה סן מרינו את הלירה האיטלקית באירו כמטבע הלאומי שלה.
התיירות היא הענף ההכנסה הגדול ביותר במדינה, והוא תורם תרומה גדולה להכנסה של התושבים. לצד תיירות טיולים מסורתית, מתקיימת כאן תיירות כנסים, המבוססת על המלונות במדינה, וכן תיירות שמבוססת על airbnb וכדומה.
החקלאות, אף שאינה עוד המשאב הכלכלי העיקרי בסן מרינו, נותרה חיונית. חיטה, ענבים ושעורה הם הגידולים העיקריים של סן מרינו כמו גם חלב ובעלי חיים.
הבירה, העיר סן מרינו, שוכנת גבוה בצד המערבי של הר טיטאנו, מתחת למבצר שעל אחת מפסגותיו, והיא מוקפת בחומות משולשות. מחוז בורגו מג'ורה, במורד ההר, היה במשך מאות שנים המרכז המסחרי של סן מרינו. מחוז סראוואלה, מתחת לטירה של משפחת מלטסטה, הוא איזור חקלאי ותעשייתי.
סן מרינו היא עירונית ברובה באופייה, ובשלוש המחוזות (הקסטלי) הללו מתגוררים כמעט שני שלישים מאוכלוסיית סן מרינו.
פוליטיקה ומנהל
החוקה של סן מרינו, שמקורה בחוקים משנת 1600, קובעת צורת ממשל פרלמנטרית. המועצה הגדולה והכללית (הפרלמנט) כוללת 60 חברים, הנבחרים כל חמש שנים על ידי כל האזרחים הבוגרים.
יש למועצה סמכויות חקיקה ומנהלתיות ומדי שישה חודשים היא ממנה שני שליטים (capitani reggenti), המכהנים בתפקידם באותה תקופה למשך שלוש שנים.
קונגרס המדינה, מועצת השרים, מורכבת מעשרה חברים, הנבחרים על ידי המועצה הגדולה והכללית מבין חבריה, ומהווה את האורגן המרכזי של הכוח הביצועי. כל חבר ממונה על מחלקה מיניסטריאלית אחת.
המדינה מנסה לשמור על אבטלה בניסיון לספק תעסוקה למי שלא יכול למצוא עבודה. כל האזרחים (המגישים דמי ביטוח לאומי) מקבלים טיפול רפואי וסיוע רפואי חינם, מקיף ואיכותי. המדינה מסייעת לאזרחיה להיות בעלים על בתים באמצעות תוכניות יעודיות. החינוך הוא חינם וחובה עד גיל 16. אוניברסיטת סן מרינו נוסדה בשנת 1985.
תחבורה
רשת כבישים מחברת את סן מרינו עם איטליה. שירותי אוטובוס והסעות מחברים את העיר סן מרינו עם העיר רימיני שבאיטליה.
שדה התעופה הראשי המשרת את סן מרינו הוא נמל התעופה הבינלאומי פדריקו פליני ברימיני.
אין בסן מרינו מסילות רכבת. אל הבירה מגיעים מבורגו מג'ורה באמצעות רכבל.
ההיסטוריה של סן מרינו
הרפובליקה של סן מרינו מתחילה בראשית המאה הרביעית לספירה כשלפי המסורת, התיישבו בה מרינוס הקדוש וקבוצה של נוצרים שנמלטו מהרדיפות.
המקום Castellum Sancta Marini מוזכר בליבר פונטיפיקליס בשנת 755. המסמך העתיק ביותר שנמצא היום בסן מרינו מזכיר את אב המנזר של סן מרינו בשנת 885.
עד המאה ה-12 סן מרינו התפתחה לקומונה הנשלטת על ידי חוקים פנימיים. הקומונה הצליחה להישאר עצמאית למרות פלישות של בישופים ואצילים שכנים, בעיקר בגלל בידודה וביצורי ההרים שלה. משפחת מלטסטה, ששלטה בנמל הים הסמוך לרימיני התקיפה את המקום לא מעט אך המשפחה היריבה, מונטפלטרו, ששלטה באורבינו עזרה למקומיים להגן על עצמם.
באמצע המאה ה-15 הקומונה הפכה לסוג של רפובליקה שנשלטת על ידי מועצת משפחות גדולה שכלה 60 גברים. שלטון של אוליגרכיה וניסיונות לספח אותה למדינות האפיפיור במאה ה-18 סימנו את שקיעתה של הרפובליקה של סן מרינו.
כשפלש נפוליאון לאיטליה, הוא כיבד את עצמאותה של הרפובליקה ואף הציע להרחיב את שטחה. גם קונגרס וינה (1815), בתום מלחמות נפוליאון, הכיר במעמדה העצמאי. במהלך התנועה של המאה ה-19 לאיחוד איטליה, סן מרינו הציעה מקלט למהפכנים, ביניהם ג'וזפה גריבלדי.
לאחר שאיטליה הפכה למדינה לאומית, שורה של אמנות אישרו את עצמאותה של סן מרינו. במלחמת העולם השנייה, סן מרינו נותרה נייטרלית, אך היא הייתה יעד להפצצה בריטית ב-1944 ונכבשה לזמן קצר על ידי הגרמנים ובעלות הברית מאוחר יותר באותה שנה.
כדי לספוג באמת את האווירה של הרפובליקה העתיקה בעולם, מומלץ בחום לסייר רגלית בין חומות העיר, הטירות והמוזיאונים המקומיים. הדרך המרתקת ביותר לעשות זאת היא באמצעות הדרכה מקצועית – מומלץ להזמין מראש סיורים מודרכים וכרטיסי כניסה לאתרים המרכזיים כדי להבטיח את מקומכם ולחסוך זמן יקר.
חשוב לזכור שההליכה בעיר העתיקה כוללת עליות תלולות למדי. אם הגעתם לטיול של מספר שעות בדרך ליעד הבא, כדאי מאוד להיעזר בפתרונות של שמירת חפצים (Luggage Storage), להשאיר את הציוד הכבד במקום בטוח, ולסייר בסמטאות בקלילות ובנוחות.
הנקודה היהודית
ישנה כנסייה בעיר העתיקה של סן מרינו שעל גביה מופיע מגן דוד מפואר, לצד סמלים אחרים של דתות. בכנסיית ה‑Cappella Nuova יש סמל של מגן דוד משמאל לצלב ולחצי ירח.
מדובר על עיטור של כמה סמלים על גגון הכנסייה. מגן דוד (יהודי), צלב (נוצרי), וחצי ירח (מוסלמי). כך שלושת הדתות מוצגות זו לצד זו – סימן להכרה הדדית וסולידריות בין דתית.
איפה כדאי לישון בסן מרינו?
טיפים לטיולים, המלצות חמות ועדכונים שווים - ישירות למייל שלכם.
על אף שמטיילים רבים בוחרים להגיע לסן מרינו לטיול יום בלבד, לינה בתוך גבולות המדינה היא חוויה מיוחדת במינה. בשעות הערב, כשהמוני התיירים עוזבים, הסמטאות ההיסטוריות מתרוקנות ומקבלות קסם שקט ורומנטי. הנה מספר מקומות לינה שזכו לדירוגים גבוהים במיוחד ויתאימו לכל כיס:
- Grand Hotel San Marino – מלון 4 כוכבים קלאסי ואלגנטי המשקיף על נוף עוצר נשימה של הרים ועמקים. במלון תמצאו מתחם ספא מפנק, ארוחות בוקר עשירות וקרבה אידיאלית לשער הכניסה של המרכז ההיסטורי.
- Titano Suites – לאלו המחפשים חוויה יוקרתית בלב העניינים. המבנה מהמאה ה-19 כולל סוויטות רחבות ידיים בעיצוב מודרני מוקפד, במרחק הליכה קצרצר מכיכר החירות (Piazza della Libertà).
- Hotel Rosa – פנינה נהדרת הממוקמת קרוב מאוד למגדל הראשון (Guaita). היתרון העצום של המקום הוא מתחם החניה הפרטי לאורחיו – מצרך נדיר מאוד עבור מי שמגיע לעיר העתיקה עם רכב שכור.
- Hotel Cesare – מלון בוטיק רומנטי ונעים הממוקם בתוך חומות העיר. המקום מתאפיין בשירות אישי וחם, וכולל מסעדה מצוינת המגישה מנות מחומרי גלם טריים באווירה אינטימית.
- Hotel La Grotta – בחירה פרקטית ומשתלמת מאוד למטיילים שמחפשים תמורה מצוינת למחיר. החדרים נוחים ומשופצים, והמיקום מרכזי מספיק כדי לחקור את כל האטרקציות מבלי לקרוע את הכיס.
- Hostel San Marino – פתרון מעולה לתרמילאים ולמטיילים בתקציב נמוך. המקום נמצא מחוץ לעיר העתיקה התלולה, מאפשר גישה נוחה מאוד לרכבים, ומספק חניה חינמית בשפע לצד חדרים בסיסיים ונקיים.
הנושאים עליהם תוכלו לקרוא עוד באתר
- היסטוריה ותרבות (11)
- מבנים (8)
- מוזיאונים (12)
- מסביב לסן מרינו (13)
- סן מרינו (29)
- קסטלי (מחוזות) (11)
